Joseph Stalin is bored and to amuse himself, he decides to disguise himself and circulate among his people and find out what they really think of him.

He organizes a job at the local factory and starts work there. He starts chatting with one of the workers, and they agree to eat their lunch in the yard together.

After talking for a while Stalin asks the worker, "What do you think of Stalin?"

The worker becomes very paranoid and starts looking around. He says in a hushed tone, "We can't talk about that here; it's not safe."

Stalin agrees to meet him after work.

When they meet up after work Stalin asks him again, "What do you think of Stalin?".

"Oh no, we can't talk here about something so dangerous, people might hear," says the worker.

Stalin says they should go for a walk.

After walking for an hour, they find themselves alone, standing in a field with nobody else in sight.

"I think we're pretty safe here; what do you think of Stalin?" says Stalin.

The worker looks around intently, leans in, and says in a whispering voice, "I kind of like him.”

Please Daven for the unconditional release of:

Evyatar David, 24

Evyatar ben Gila

לְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא

אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי

גַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם

דְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי

הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם

זְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה

חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי

טוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ

יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ

כָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו

לְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא

מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר

נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ

סוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם

עֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי

פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי

צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי

רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי

רְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי

שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ

תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ

פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו