Please Daven for the unconditional release of: Eitan Horn, 38 Eitan ben Rut Idit לַֽמְנַצֵּ֥חַ לִֽידוּת֗וּן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד אָמַ֗רְתִּי אֶשְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֘ מֵֽחֲט֪וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י אֶשְׁמְרָ֣ה לְפִ֣י מַחְס֑וֹם בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי נֶֽאֱלַ֣מְתִּי ד֖וּמִיָּה הֶֽחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר חַם־לִבִּ֨י | בְּקִרְבִּ֗י בַּֽהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ דִּ֜בַּ֗רְתִּי בִּלְשֽׁוֹנִי הֽוֹדִ֘יעֵ֚נִי יְהֹוָ֨ה | קִצִּ֗י וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא אֵֽדְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי הִנֵּ֚ה טְפָח֨וֹת | נָ֘תַ֚תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַךְ־כָּל־הֶ֥בֶל כָּל־אָ֜דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה אַךְ־בְּצֶ֚לֶם | יִתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ אַךְ־הֶ֥בֶל יֶֽהֱמָי֑וּן יִ֜צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִי־אֹֽסְפָֽם וְעַתָּֽה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י תּֽוֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא מִכָּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי חֶרְפַּ֥ת נָ֜בָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי נֶֽאֱלַמְתִּי לֹ֥א אֶפְתַּח־פִּ֑י כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ הָסֵ֣ר מֵֽעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָ֜דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי בְּתֽוֹכָ֘ח֚וֹת עַל־עָוֹ֨ן | יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ אַ֚ךְ הֶ֖בֶל כָּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה שִֽׁמְעָ֥ה־תְפִלָּתִ֨י | יְהֹוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י | הַֽאֲזִינָה֘ אֶל־דִּמְעָתִ֗י אַל־תֶּֽ֫חֱרָ֥שׁ כִּ֚י גֵ֣ר אָֽנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֜וֹשָׁ֗ב כְּכָל־אֲבוֹתָֽי הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי | 
