President Barack Obama is visiting a school and in one class, he teaches the young students about a new word: 'tragedy'. Then, he asks them to use it in a sentence.

One brave boy raises her hand and offers, "If a school bus carrying 20 people drove off of a cliff and killed everyone in it, then that would be a tragedy."

"No," Obama responds. "You're close, but that isn't a tragedy. That is what we would call a great loss."

A few seconds later, another boy raises his hand and says, "What about if my friend was at a farm, and a farmer drove over him with a tractor? That would be a tragedy."

"No," Obama repeats. "That is what we would call an accident, not a tragedy. Anyone else?"

The entire class is stumped for a while. Then, finally, a third boy raises his hand and says, "I know what a tragedy would be! If Obama was flying in his private jet and got hit by a missile, that would definitely be a tragedy."

"Exactly!" Obama says, pleased. "Now, can you tell the class why, exactly, that would be a tragedy?"

"Well," the boy replies. "It definitely wouldn't be a great loss, and it probably wouldn't be an accident either."

Please Daven for the unconditional release of:

Eitan Avraham Mor, 24

Eitan Avraham ben Efrat

לְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא

אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי

גַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם

דְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי

הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם

זְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה

חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי

טוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ

יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ

כָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו

לְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא

מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר

נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ

סוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם

עֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי

פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי

צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי

רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי

רְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי

שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ

תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ

פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו